למעשה, את הכבאים אנחנו מכירים מצוין מהצעצועים הרבים שיש לנו בבית, כל צוציק שמכבד את עצמו מחזיק אצלו ערכה של בובות כבאיות, סולמות וחבלים, רכבים עם סירנות, והרגע הכי הירואי במשחק זה רגע כיבוי שריפת יער מפלסטיק.

בימים האלה, לטפסרים האמיתים אין רגע של מנוחה, בשבילכם זה לילה אחד של מדורה, כולל הריח, הלכלוך של הקטוצ'קעס והחזרה הביתה לישון, בשביל הכבאים זוהי התקופה הכי קשה בשנה "תקופת ל"ג בעומר".
אבי בן זקן, טפסר משנה במערך הכבאות כבר 22 שנה בתחנת בית שמש, מדבר על הכל, על המדורות במקומות הכי הזויים ועל כמה לילות בלי שינה בגלל ילדים שאוהבים לשחק באש.

תקופת ל"ג בעומר
"חודש לפני ל"ג בעומר אנחנו יוצאים לסיורי שטח לבדוק את מצב הצמחיה, עד כמה החורש דליק, האם הכל התייבש מהחורף שעבר, לשטחים פתוחים יש משמעות וסימנים בעייתיים מקדימים שחשוב לדעת אותם טרום הל"ג, במקביל אנחנו עורכים פעילויות הסברה בכל המגזרים, בכל השפות, שלא כמו המדורה שמדברת בשפה אחת, שפת האש, חשוב לנו שכולם ייצאו לחגוג, ישרפו את כל מה שתכננו כל השנה לשרוף אבל שיחזרו הביתה בשלום".

כמה שיותר שחור בידיים
"הכי חשוב לי שהילדים ייצאו וישמחו וייהנו מהחג הזה, שיחזרו עם ידיים שחורות מהתפוחי אדמה שנצלו עמוק, שיחזרו הביתה ושלום ולמחרת יקומו עם חיוך מתוק וזיכרון טוב מהלילה הקודם זה הסיפוק האמיתי שלי".

ילדים והשיגעונות שלהם
"כל חג יש לי הפתעות נעימות מאד, הכנת בסיס מדורות במקומות הזויים, ילדים מכינים מדורה מתחת מסתורי כביסה, בפתחי בנינים, סמוך לקראוונים, מתחת מרפסות, בקיצור בכל מקום אפשרי, המקום הכי הזוי שמצאנו מדורה תמימה היה ברחבת כניסה לבית, זה היה נורא ומשונה בו זמנית".

כבאים בנאים
"במסגרת הסיורים אנחנו מאתרים מדורות בעייתיות בזמן, לא כל מדורה אפשר לאתר כי מדורות שבונים בחג עצמו כמו מדורות בתוך חבית וכד' ואז זה בעייתי יותר, כשאנחנו מגלים מיקום בעייתי אנחנו עוזרים לפרק ולבנות מחדש במיקום בטוח יותר".

מנגל באמצע היער
"ל"ג בעומר אחד, ביער זנוח סמוך לבית שמש חבורה של נערים תכננה חגיגת על האש כולל לינה במקום, הם השקיעו בקניית בשרים וציוד נלווה והתחילו את החגיגה, עשר דקות אחרי תחילת החגיגה היער כולו נדלק ועלה בלהבות, והיתה שם שריפה משמעותית מאד שלקח לנו 4 שעות להתגבר עליה, כשסיימנו את המלאכה לפנות בוקר גילינו את על הציוד והבשרים שננטשו בבהלה ע"י הנערים, שלא חשבו לחזור לקחת את הדברים מרב פחד, כך זכינו בארוחת מלכים 'על האש' לאחר העבודה הסיזיפית שעשינו שם כל הלילה".

עבודה בסיכון גבוה
"יוצאים לאירוע יודעים מתי יוצאים ולא מתי חוזרים, לפעמים ילדים דוחפים למדורות משחקים מסוכנים כמו מיכלי ספריי ריקים ועוד צעצועים שהם מהווים חומרי בעירה מצוינים, כשאנחנו מגיעים לשטח עלולים לקפוץ מתוך האש חלקיקים מסוכנים שנדחפו בחוסר אחריות משוועת".

"יהיה אש"
"כולם מכירים את כללי הבטיחות, יודעים מה צריך לעשות, תיהנו אבל בטוח, לא שווה כוויות בשביל תפוח אדמה שרוף, פשוט לא שווה. תשאירו אותי מובטל בלילה הזה, תודה".